בערב שלפני ליל הסדר מתקיים טקס ביעור חמץ.
על פי ההלכה היהודית המצווה היא לחפש את החמץ כדי לבערו מהבית. בתהליך שנעשה ב-3 שלבים: בדיקה, ביטול ובערה.
בין אם אתם מתחברים לטקס היהודי ובין אם לא, אני מציעה להסתכל על זה כעל טריגר שמתניע התחדשות. ביעור שמתניע תחושה של חופש. של חירות.

ומי מאיתנו לא רוצה להיות חופשי?

ביעור חמץ מתחיל בתוכנו.
באותה החלטה שלנו, בינינו לבין עצמנו, לטהר ולעשות ניקוי יסודי של כל מה שלא משרת אותנו בחיים.

כשאנחנו לא עושים את זה אנחנו ממשיכים לתת לאמונות המגבילות שלנו, לאותן תחושות שליליות שלנו, לפחדים, לכעסים, לעצב ולקנאה לנהל את החיים שלנו ובעצם מכניסים את עצמנו לעבדות תודעתית.

רגע מדייקים!

אני מזמינה אותך לקחת לך זמן עם עצמך, להתבונן פנימי ולשאול את עצמך:

מהו אותו חמץ פנימי שנמצא בחיים שלי?
מהם אותם החסמים, המעכבים, הרגשות, התחושות, המחשבות וההתנהגויות שמונעות ממני לחיות את החיים שאני באמת רוצה?

זיהית? מצוין!

יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, 
ויש עבד שרוחו מלאה חירות; 
הנאמן לעצמיותו – בן חורין הוא…
(הרב קוק)

זה הזמן להזכיר לעצמך שיש לך את הבחירה המלאה להחליט מה לעשות איתו ולשאול את עצמך את השאלה הבאה:
מה הבחירה שלי?
האם אני בוחר להמשיך לתת לאותו חמץ להמשיך ולנווט את החיים שלי ללא שתהיה לי יכולת השפעה?
או שאני בוחר לבער אותו ולשחרר את עצמי ממנו ולחיות חיים מלאי חופש בחירה והגשמה?

כולנו ראויים לחופש.
כולנו ראויים להיות בני חורין.
הבחירה אם להיות שם היא שלנו.

אשמח אם תשתפו אותי במחשבות שלכם ממש כאן למטה בתגובות.
ואם אתם מכירים מישהו שהכלים הללו יכולים להועיל לו תייגו אותו.

רוצה לצאת לדרך?
לליווי בתהליך דיוק עצמי לחיים מעצימים לחצו כאן

שיהיה חג שמח
מלא בחירות אמתית והגשמה!
האהבה גדולה,
אפרת