כמה פעמים רצית לעשות משהו ובכל זאת לא עשית? כמה פעמים מצאת את עצמך מחכה לרגע המושלם כדי להתחיל לפעול? יכול להיות שגם לך יש מנגנון הרס עצמי?

הרס עצמי או חבלה עצמית היא כל התנהגות או פעולה (או חוסר פעולה) העומדות בינינו לבין השגת מה שאנחנו רוצים.
היא יכולה להופיע בכל תחומי החיים שלנו: בקריירה, במערכות יחסים, בעסק, בריאות וכסף. האירוניה המצערת היא שככל שאנחנו רוצים לעשות או להשיג משהו, כך גדל הסיכוי שהתנהגות ההרס העצמי שלנו תופיע.

למה?

ובכן, יש לכך הרבה סיבות אך באופן כללי ניתן לשייך אותן לאחת משתי קטגוריות:
פחד או ערך עצמי.
כמו התנהגויות שליליות רבות, גם חבלה עצמית עשויה להיות סוג של שימור מבוסס פחד.
כאילו התת מודע שלנו יודע כמה אנחנו רוצים את זה, ולכן גם יודע כמה המחיר שנשלם מבחינתנו במידה והדברים לא יסתדרו, אז כדי לשמור עלינו בטוחים אנחנו מושכים את השטיח מתחת לרגליים שלנו כדי שלא נפגע, נתמודד עם תחושת האכזבה, נרגיש פגיעים, שנכשלנו או שאיבדנו משהו יקר.

חבלה עצמית יכולה להיות קשורה גם לערך עצמי, ובעובדה שעמוק בפנים אנחנו לא מאמינים שאנחנו ראויים לזה, מוכנים לזה או מסוגלים לזה, אז אנחנו הורסים את הסיכויים שלנו לפני שנגיע לשם.

4 הצורות הנפוצות של הרס עצמי:

1. "אני כישלון"

ההתנהגות הקלאסית של זה היא לא להשקיע 100% ממני בעבודה, בללמוד למבחן או במערכת יחסים. אם הדברים מסתדרים, מעולה! אם לא, לא נורא בכל מקרה לא ניסית באמת, אז לא באמת נכשלת נכון?

2. ‏דחיינות

מי לא מכיר את זה הא? כן, לפעמים דחיינות יכולה להיות רק בגלל שאנחנו לא אוהבים לעשות את מה שאנחנו מתכננים לעשות, אבל זה יכול להיות גם קשור למשהו עמוק יותר.
אם יש לך דפוס חוזר של דחיינות (כמו למשל בכל פעם שאתה צריך לנהל שיחת מכירה ללקוח פוטנציאלי) זה כנראה נובע מפחד או עניין של ערך עצמי.

3. ‏לאבד שליטה באופן מכוון שוב ושוב ושוב

פחד או ערך עצמי נמוך מניעים אנשים לאבד שליטה בכוונה, כך יש להם תירוץ לא להיות בשליטה על דברים שמתפרקים. אובן שליטה יכול לבוא לידי ביטוי בשתייה מופרזת של אלכוהול או סמים או כל התנהגות פזיזה אחרת. (כמו לשתות לשוכרה בלילה שלפני פגישה חשובה ולקום בבוקר עם הנג אובר מטורף שימנע ממך ללכת אליה).

4. ‏פרפקציוניזם – הו!

זה דפוס נפוץ במיוחד. לחכות עד שהדברים יהיו מושלמים לחלוטין לפני שתפתחי את העסק שלך, תפרסם את הספר שלך, תקליט את השיר שלך, תפתחי את הקורס שלך. שלא תטעו, אני הראשונה לומר שכדי להצליח כדאי לעמוד בסטנדרטים גבוהים אבל בחייאת ראבק, מושלמים??? לא פשוט יותר להחליט ש"יאללה אני הולך על זה", במקום לבלות את שארית חייך עם "כמעט סיימתי"?

אז איך נפטרים אחת ולתמיד מההתנהגויות החבלה העצמית?

1. חופרים עמוק פנימה כדי לזהות מה באמת העניין. האם זה הפחד מכישלון או מהצלחה? האם זה פחד מלהיפגע ממערכת יחסים או זוגיות? האם אתה באמת מרגיש שלא מגיע לך לקבל את העבודה/ הכרה / הצלחה?
2. ‏חוקרים את דפוסי המחשבה ואת האמונות המגבילות שקשורות לנושא הזה.
3. ‏מקבלים את העובדה שיש מצב שניכשל לפעמים. לפעמים תפתחי בפני מישהו ותהיי פגיעה וזה לא ילך כמו שקיווית;  לפעמים תאבד, תתאכזב או תפגע. חברים, זה פשוט קורה בחיים.

חשוב לזכור!
הרגעים האלה בשום אופן לא צריכים  להגדיר אותך.
הם תמיד יחלפו.
הפרס של השגת מה שאתם רוצים בחיים יגיע כשבאמת תעזו ותחשפו את עצמכם שם בחוץ.
אז אל תתנו להרס העצמי לעמוד בדרככם.

אשמח אם תשתפו אותי במחשבות שלכם ממש כאן למטה בתגובות.
ואם אתם מכירים מישהו שהכלים הללו יכולים להועיל לו תייגו אותו.

באהבה גדולה,
אפרת

לליווי בתהליך דיוק עצמי לחיים מעצימים לחצו כאן